אז ממה אפשר לבנות צעצועים?
כשמסתכלים על ילד בן 5 מהצד, אפשר לראות את הנטייה לפרק ולהרכיב דברים, ליצור משהו חדש מחלקים ישנים. הנטייה הזו, שהיא בבסיסה חקירה כיצד הדברים מורכבים ועובדים, מאפשרת לילדים אכן להיכנס לעומקם של דברים ועידודה מאפשר להם כיוונים חדשים של חשיבה יצירתית.
פירוק והרכבה, ככה סתם גם בלי סיבה מיוחדת, נקרא tinkering, וזהו תחום המתפתח בתאוצה ככלי חינוכי לפיתוח יצירתיות ועשייה. בעצם בתהליך הטינקרינג מתאפשר להרגיש את החומרים, צורתם, הטקסטורה שלהם, כיצד הם מתחברים, האם הם גמישים/קשים ועוד, וכך הילד נחשף בצורה טקטילית לאפשרויות של חיבור חומרים והרכבה תוך שימוש במעוף, דימיון והשראה.
לילדים יש עולם פנימי קסום ומיוחד בו בעצם כל אובייקט יכול להפוך למשהו אחר: קופסת קרטון היא בית, מקל הוא חרב, קערה היא קסדת אבירים, מגבת מטבח היא גלימה של נסיכה…בעולם הדמיון העשיר הזה הם בעצם מייצרים לעצמם משחק ו׳צעצועים׳ משלהם וזה בא להם באופן טבעי ביותר. עולם זה מספק את החקרנות הטבעית של הילדים וההתנסות שלהם ועידודם באמצעות יצירה וטינקרינג מעורר אצלם דמיון אינסופי וחוויה מהנה ומעשירה.
התנסות בטינקרינג מועילה ומחזקת גם את תחושת המסוגלות העצמית והבטחון של הילד: תחשבו איזה סיפוק זה לבנות מטוס שהוא כל כולו פרי דמיונו ומעשה ידיו, שאותו בנה ממקלות קרטיב ופלסטלינה! בנוסף, תהליך כזה מלמד ומעביר את המסר של מיחזור וחשיבותו, בזמן שאנו מייצרים צעצועים חדשים מחלקים של צעצועים ישנים, קרטון, גרביים ישנות, קופסאות מעדן פלסטיק ושלל חומרים אחרים. הילד לומד להסתכל על ׳פסולת׳ בעין יצירתית ולחשוב :״ מה אני יכול לבנות מזה?״. זהו בסיסה של חשיבה יצירתית, היכולת לראות בחפץ מסויים משהו חדש בעל פונקציה חדשה.
הנה רשימה של כמה חומרים שמהווים גירויים יצירתיים מעולים ומעודדים את הילדים ליצירה:
- קרטונים מהסופר/ קופסאות נעליים/ קופסאות קורנפלקס: בעזרת צבע, דבק, מספריים וקצת דמיון, אפשר להפוך את אלו כמעט לכל דבר! טירה קסומה, מכונית, קופסת תכשיטים מעוצבת, משטח דמקה מעוצב וכל מה שעולה בדמיונם של הילדים. תנו לילד לחשוב מה הוא רוצה לבנות, לצבוע (ולא לפחד מלכלוך גם אם הוא צובע את עצמו.. זה חלק מהפאן! והכול נשטף במקלחת/בכביסה), לגזור, להדביק/לשדך ובעצם לבנות לעצמו את הצעצוע/המשחק שלו.
- חימר/פלסטלינה/חול/בצק ודומיהם.. אלו הם חומרים מצויינים המפתחים את הדמיון והתחושה. איתם ניתן לפסל, לצייר במריחות, להכין קופסת תחושתית/ מיניאטורת גינת זן, לעצב בקבוקי חול צבעוני, ציורי חול וכו. עצם המגע בחומרים, הלישה וההתעסקות, מעניקים סוג של שיחרור יצירתי, פעילות חישתית פשוטה ועשייה ידנית (משהו שקצת הולך לנו לאיבוד בעולם של אייפדים ומשחקי מחשב..). גם במקרה זה, לא לפחד להתלכלך, זו מהות הרעיון ותחושת החופש והכיף בלי מגבלות.
- ענפי עץ/עלים/אבנים/כונכיות וכל מה שאפשר לאסוף בטבע.. הטבע הוא מאגר נפלא וענק של חומרים ויצירה עם חומרים טבעיים מלמדת ערכים של התבוננות בטבע ובמה שסביבנו, היכרות עם צמחים שונים ושלבי חייהם (עלים על עץ לעומת עלים יבשים שנשרו למשל), סוגי אבנים (חלוקי נחל לעומת חצץ למשל) ולמידת טקסטורות אורגניות. כדאי לצאת יחד עם הילדים לגינה השכונתית למסע איסוף, כזה בו הם פעילים בהתבוננות ובחיפוש חומרים מעניינים ואז לחשוב יחד מה ניתן ליצור מהם. יש אינספור אפשרויות אם מפעילים קצת דמיון ומקבלים השראה מהטבע, לדוגמא: ניתן ליצור משחק ׳איקס-עיגול׳ מאבנים צבועות, ליצור תמונת אסמבלז׳ (תמונה המורכבת מהדבקת אובייקטים על משטח), פסיפס מאבנים שטוחות, קישוט שולחן מענף איצטרובלים, חיות מאיצטרובלים צבועים ועוד. חשוב לזכור תמיד לכבד את הטבע ולא לקטוף/להשחית צמחים ופרחים חיים…
- פיצ׳פקס קטנים: פקקים/חרוזים/חלקי לגו/גלגלי מכונית צעצוע ובעצם כל חלק שנשבר לנו מצעצועים/חפצי בית. עם הקטנים האלו השמיים הם הגבול… החלקים יכולים להתחבר לחלקים אחרים (באמצעות דבק חם ובזהירות..) וליצור ׳צעצוע׳ חדש, להפוך למשהו אחר (פקקים של בקבוקי שתייה יכולים להפוך למשחק חיפושיות למשל), כוס פלסטיק ישנה יכולה להפוך לחיה מתוקה וגרב תהפוך לבובה, שוב, דמיון דמיון דמיון…לתת לילדים ערימת ׳פיצפקס׳ זה כמו לתת להם אוצר קסום! וכשנותנים להם את החופש להביע את עצמם יכולים לצאת דברים נפלאים, שהם שלהם וייחודיים.
לא חשוב באילו חומרים נבחר, מה שחשוב הוא להעניק לילדים את הזמן והחופש להתעסקות בחומרים. אפשר להנחות/לכוון במידה עדינה, אך מומלץ לתת להם זמן חופשי רק שלהם בו הם מפתחים את הדמיון והיצירה למקום הפנימי והמיוחד שלהם. זה מקנה להם במה להתבטאות, מעוף, הנאה ותחושת סיפוק ענקית וגאווה כשיצרו משהו במו ידיהם או עיטרו את חדרם ביצירה שבנו.