הורות יצירתית, מה זה ואיך עושים את זה?

הורות אינה דבר פשוט. היא איננה מגיעה עם דף ׳הוראות שימוש׳ מסודר ולא למדנו אותה בבית הספר. לרוב, נגיע להורות כדף חלק ונצטרך ללמוד אותה שלב שלב, בצעדי תינוק. גם אם קראנו לפני אלפי ספרים ועברנו מספר גדול של מנחי הורות/ מדריכים/ וחפרנו אינסוף מידע באתרים ברשת, כשנגיע להתנסות האמיתית ׳על רטוב׳ יחכו לנו שם הרבה הפתעות והתמודדויות. אם מסתכלים על הורות כטיפול בילד ואחריות על גידולו בלבד (להאכיל/ להלביש/לתת לו קורת גג וכו), היא אכן יכולה להפוך למשהו מתסכל וקשה לאורך זמן. אבל אם נסתכל עליה מזווית קצת אחרת, כהזדמנות להתפתחות אישית שלנו כמבוגרים וכמקום לביטוי עצמי והתנסות יצירתית, ההורות יכולה להפוך לאחד הדברים היצירתים ביותר שנעשה בחיינו. זהו תהליך הדדי של התפתחות גם למבוגר וגם לילד.

בעת גידול ילדים, ההורות מציבה בפנינו אתגרים והזדמנויות ללמידה אישית אותם אנו יכולים לנצל לשיפור עצמי, להרחיב את אופקינו ולשאוף לגירסה טובה יותק של עצמנו, כי הרי אנו עצמנו צריכים להפוך למודל בעל התכונות והערכים שהיינו רוצים לשקף לילדנו. לחלקנו, הילד נותן הזדמנות להיות ההורה שמעולם לא היה לנו.

כיון שכל אחד נולד עם פוטנציאל ייחודי וטמפרמנט מסויים, ילדים מפתחים את סגנון האישיות שלהם, הערכים, התכונות ותחומי העניין. אך להורים יש השפעה חזקה, משמעותית, ולעיתים קריטית, על התפתחות זו. בדורות קודמים הורים גידלו את ילדיהם מבלי להסתמך על ייעוץ הורי מקצועי. באותם ימים, ההורות נלמדה דרך סבתא/דודות/משפחה, שגידלו את הילד במעין שבט. אולם בימינו אנו, כשהמבנה המשפחתי והחברתי השתנה, נדמה כי יותר ויותר הורים זקוקים להדרכה הורית וייעוץ מקצועי ולראייה מספר עצום של מנחים/ מדריכים ובתי ספר להורים. לצערנו, נדמה ומרגיש שזה כבר הפך לסוג של טרנד חברתי. כל כך הרבה שיטות שונות ומגוונות מוצעות כיום, חלקן ׳שמרניות׳ בעד גבולות ומשמעת, חלקן יותר ליברליות בעד ״שיחרור״ הילד, חלקן נגד פינוק יתר, חלקן טוענות שאין דבר כזה… חלקן פועלות על פי מוטיב הימנעות מעימותים..וכהנה וכהנה. ההורות כיום הפכה כמעט כולה ל״מקצועית״ בכך שההורים תרים בלי הפסק אחר ׳הדרך הטובה ביותר לגדל ילדים׳. נדמה כי ההורות, יותר ויותר, מתרחקת ומאבדת את היכולת האינטואיטיבית שלה, הטבעיות שלה, התנהלות על פי השכל הישר, ומנגד חווה יותר ויותר חששות, פחדים לעשות את הדבר ה׳לא נכון׳, ניסוי וטעייה וכלל המוטיבים של למידה תוך כדי פעולה. אל נשכח שוב, שהתהליך הוא תהליך למידה וככזה הוא מורכב ולעיתים ארוך מאוד, רצוף נסיונות וכשלונות. אבל אנחנו בעצם צריכים לברך על כך. לעקוב באדיקות אחר הוראות הפעלה מידי מנחים/הדרכות/טרנד חינוך פופולרי קצת מרחיק אותנו מההורות הטבעית. אין ספק, כשצריכים עזרה וכיוון אין רע בלפנות לייעוץ, אפילו מומלץ. אבל צריך לשים לב שאנו לא מקווים ומצפים לרוץ לייעוץ שיפתור לנו הכול. לנסות לפתור לבד בעיות ואתגרים הינה מיומנות חשובה ובכך שקיים חשש להתמודד לבד ולמהר לפנות לצד מקצועי אנחנו בעצם לא ממש מתקדמים ומפתחים את היכולת. היום יש הדרכות לה-כ-ו-ל : הדרכה לשינה, הנקה, גמילה מחיתולים ביומיים, בעיות הזנה, פיתוח מוטוריקה, פיתוח שפה מהירה, פתרונות לקשב וריכוז, מכינה לכיתה א׳, ועוד..ועוד..ועוד…אם יש כל כך הרבה היצע אז כנראה שהביקוש גבוה, נכון? לא בהכרח. אולי עצם החשיפה להדרכות הרבות מייצר אצלנו תחושה של בעיה? האם באמת כל אישו כזה זקוק לפתרון מקצועי? האם באמת זה בכלל אישו?? או שמא אלו עיניינים טבעיים לחלוטין בהתפתחות הורה וילד?

בכל מקרה, הורים חייבים להיות מודעים לכך שהם לא ׳דוחפים׳ מידי את הילד/ התהליך/עצמם. סגנון ההורות השמרנית מכוון להענקת חינוך טוב וכלים שאיתם הילד יצא לעולם ויתמודד. הם לא תמיד מתייחסים למה שנכון לילד המסויים, אלא יותר למה שנכון ומקובל על פי החברה. לעומת זאת, סגנון הורות יצירתית מעודד את הילד לגלות את עצמו: מה מעניין אותו, מה נקודות החוזקה שלו, כישוריו הטבעיים, תשוקותיו, המוטיבציה שלו. הורות כזו היא בהכרח יותר גמישה, יותר פתוחה ובעיקר מאוד ממוקדת בהקשבה ובתשומת לב לילד עצמו כפי שהוא. לא כפי שאנחנו היינו רוצים לראות אותו, לא כפי שהחברה מצפה ממנו להיראות. אלא כמו שהוא. שלא תבינו לא נכון, הרעיון הוא לא לתת לילד חופש מוחלט, חסר גבולות לעשות כל העולה על רוחו. התפקיד שלנו הוא עדיין לעזור לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו, אך לא דרך מה שהחברה מכתיבה, אלא על פי הפוטנציאל האישי והייחודי שלו. הוא עדיין צריך מאיתנו ההורים הכוונה וסיוע בתיווך העולם החיצוני לעולמו הפנימי ותפקידנו לסייע לו ולתת לו את הכלים והערכים למצוא את כישוריו וחוזקותיו מבלי לכפות עליו את מאווינו האישיים. ובמילים אחרות, הילד שלך צריך ממך שתאהב ותקבל אותו כמו שהוא ולא תשאף ״לתקן״ אותו.

אז איך עושים את זה? הנה כמה נקודות בסיסיות להתחלה:

• קודם כל תקשיבו! דברו עם הילד, תקשיבו לו גם כשזה נשמע מופרך/ילדותי, נסו לא להגיב או להפריע כשהוא מדבר ומספר לכם משהו. נסו לקרוא בין השורות ולהבין מה מעולמו הפנימי נחשף אליכם.
• החליטו החלטות איתו ולא עבורו. תו לו לקחת את המושכות מידי פעם, לבחור בחירות לבד, לבצע דברים בדרכו שלו.
• הדחף להתפתחות וגדילה טמון בכל ילד. לכל ילד יש לו״ז וקצב משלו ויש לכבד ולאפשר לו התקדמות שמותאמת לו.
• חשוב שנעודד אצלם יצירתיות מגיל צעיר. יצירתיות בתחומי דעת שונים תלמד ותרגיל אותם להשתמש בכח היצירתי ותסייע להם לפתור בעיות ולהתמודד עם תחומי חיים שונים
• עודדו סקרנות ושאילת שאלות. זו מתנה נפלאה לתת לילדכם את המקום והבמה לחקור, לתהות על העולם, על החברה ועל עצמם.
• עודדו עצמאות והתנסות. תנו לילד לטעות, ליפול, לכאוב. אל תנסו לשים אותו בבועה מגוננת כל הזמן. תנו לו צ׳אנס ללמוד את החיים כפי שהם. אל תנסו לפתור לו את כל הבעיות, אל תדברו בשמו, אל תילחמו את המלחמות שלו. שמרו על מרחק בינאישי מאוזן בו אתם שם לצידו ברקע והוא יודע שיוכל להסתייע בכם לכשיצטרך באמת אחרי שלא הצליח להתמודד לבד.
• השתדלו להימנע מלהכניס לו רעיונות לראש…זה נכון לכל תחום, מהמאכלים שאתם לא אוהבים ועד דעות קדומות שיש לכם. תנו לו לגבש דעה משלו המבוססת על מידע אובייקטיבי. עזרו לו והנגישו לו מידע. כמובן שאיננו אומרים שאתם לא צריכים להביע דעה.. להיפך! עודדו חשיבה ביקורתית ודיון, דעות מנוגדות ופרספקטיבות שונות, אבל עשו זאת בצורה שלא כופה דעה או מנתבת את הילד לבחור בדעתכם. תנו לו לגבש זהות משלו, דעות משלו.

הכי חשוב בסופו של דבר להאמין שלילד, קטן ושברירי ככל שנחשוב שהוא, יש כוחות פנימיים ומסוגלות. עזרו לו למצוא את הכוחות האלו ונתתם לו את המתנה הכי גדולה שתוכלו לתת כהורים.

הורות יצירתית בעצם בונה אצל הילד את המצפן הפנימי שלו. מצפן זה מותאם לו בסופו של דבר, הוא זה שינחה אותו לבחירות בחייו, לימודים, קריירה, קשרים חברתיים והתמודדות כללית בעולם.

בכתבה הבאה בסדרה, ניתן כמה כלים פרקטיים יצירתיים כיצד לפתח את הנקודות הבסיסיות שצויינו מעלה, דרך עשייה ויצירה עם ילדיכם. tuned stay…